פסיכותרפיסטית גוף־נפש
מפתחת שיטת „צופן לריפוי גוף ונפש”
מעולם לא עניין אותי ללכת בדרך רק מפני שמישהו כבר סלל אותה.
עניין אותי לדעת אם היא באמת מובילה לאן שאנחנו רוצים להגיע.
הלכתי נגד הזרם כמעט כל חיי. לא מתוך צורך להיות שונה, אלא מתוך צורך להבין. אם משהו לא הסתדר לי -שאלתי. אם תשובה לא שכנעה אותי – המשכתי לחפש.
האומץ אצלי תמיד היה חזק מהפחד.
עד גיל 38 חייתי בעולם העסקי – קריירה, הישגים, אחריות ומרוץ בלתי פוסק קדימה. מבחוץ הכול נראה מצוין.
עד שהחיים עצרו אותי. לא בעדינות – אלא במשבר.
משבר ששינה את הכיוון שלי – ואת השאלות שהתחלתי לשאול.
בחרתי להיכנס לעולם הטיפול בדיוק כפי שנכנסתי לכל דבר שהיה חשוב לי בחיים – לעומק.
למדתי. חקרתי. בדקתי. התנסיתי. שאלתי.
לא חיפשתי לצבור שיטות. רציתי להבין מה באמת יוצר שינוי באדם.
החיפוש הזה הוביל אותי לחבר בין עולמות ידע שונים, להסתכל על האדם כמערכת שלמה ולפתח את שיטת „צופן לריפוי גוף ונפש”.
והיום אני מביאה איתי את אותה דרך חשיבה שליוותה אותי כל חיי:
לשאול. לחקור. לבדוק. לחבר. לא לקבל כמובן מאליו.
וכשגיליתי שחסר בדרך משהו – לא פחדתי לחפש דרך אחרת. ולפעמים, גם לסלול אחת משלי.
במשך שנים חייתי בעולם אחר לגמרי
עד גיל 38 חייתי בעולם העסקי – קריירה, הישגים, אחריות, יעדים ומרוץ בלתי פוסק קדימה.
ידעתי לקבל החלטות. לפתור בעיות. להחזיק הרבה דברים במקביל ולהמשיך.
מבחוץ הכול נראה מצוין.
מבפנים, משהו בי כבר ביקש לעצור.
ואז החיים עצרו אותי.
לא בעדינות – אלא במשבר ששינה את מסלול חיי.
אבל הדבר המשמעותי באמת היה השינוי שהתחיל להתרחש בתוכי בעקבותיו.
התחלתי לשאול שאלות אחרות.
ומשם התחיל המסע האמיתי.
לא חיפשתי עוד תשובה. רציתי להבין מה באמת יוצר שינוי.
בחרתי להיכנס לעולם הטיפול בדיוק כפי שנכנסתי לכל דבר שהיה חשוב לי בחיים – לעומק.
למדתי. חקרתי. בדקתי. התנסיתי. שאלתי.
העמקתי בפסיכותרפיה, פסיכולוגיה, נוירופסיכולוגיה, עבודה קוגניטיבית וסומטית, מערכת העצבים והקשרים שבין תהליכים רגשיים לבין תגובות הגוף. לא חיפשתי לצבור שיטות.
חיפשתי להבין את האדם.
ובעיקר העסיק אותי הפער שבין מה שאנחנו כבר יודעות – לבין הדרך שבה אנחנו עדיין מגיבות.
איך יכול להיות שהראש יודע שהסכנה חלפה – אבל הגוף עדיין דרוך?
איך יכול להיות שאנחנו מבינות מאיפה מגיע הפחד – אבל הוא עדיין משפיע על ההחלטות שלנו?
איך אנחנו יכולות לזהות דפוס – וברגע האמת למצוא את עצמנו שוב מגיבות מתוכו?
ומתוך כל השאלות האלה נשארה שאלה אחת שלא הפסקתי לשאול:
מה ממשיך לפעול באדם גם אחרי שהוא כבר מבין
השאלה הזאת שינתה את הדרך שבה אני מסתכלת על טיפול
הבנתי שלא תמיד אפשר להבין אדם דרך חלק אחד שלו.
לא רק דרך המחשבות. לא רק דרך הרגש.ולא רק דרך הגוף.
עניין אותי להבין את החיבור ביניהם – מה נבנה לאורך הדרך, מה הפך לדפוס ומה ממשיך לפעול גם כשהמציאות כבר השתנתה.
מתוך החקירה הזאת ומתוך העבודה הטיפולית התפתחה „צופן לריפוי גוף ונפש” – דרך רב־מערכתית שנולדה מתוך הרצון להבין את האדם מעבר לתסמין וליצור שינוי שאינו נשאר רק ברמת ההבנה.
והשאלה שהובילה אליה נשארה אותה שאלה:
מה באמת צריך להשתנות כדי שהשינוי יגיע גם לחיים עצמם?
אני לא מקבלת דברים כמובן מאליו
גם היום אני לא מניחה מראש שאני כבר יודעת את התשובה. אני רוצה להבין מה נמצא מתחת למה שרואים. מה חוזר על עצמו. מה כבר הובן – אבל עדיין לא השתנה.
אני לא מחפשת תשובה רק מפני שהיא מוכרת, וגם לא תשובה חדשה רק מפני שהיא חדשה.
אני לא מבטיחה למצוא תשובה לכל דבר. אבל אני לא מפסיקה לשאול רק מפני שכבר קיבלנו תשובה אחת.
לפעמים, צריך לסלול דרך משלך.
מעולם לא עניין אותי ללכת בדרך רק מפני שמישהו כבר סלל אותה.עניין אותי לדעת לאן היא מובילה. ולבדוק באמת אם הדרך שבה אנחנו הולכות באמת מובילה למקום שאליו אנחנו רוצות להגיע ואם גיליתי שחסר בה משהו – לא פחדתי לחפש דרך אחרת. ולפעמים, גם לסלול אחת משלי.
כך חייתי את חיי.
כך בניתי את הדרך המקצועית שלי.
וכך אני חושבת גם היום.
לא לקבל כמובן מאליו את מה שכבר ידוע.
לא להפסיק לשאול רק מפני שכבר נמצאה תשובה.
ולא לוותר על האפשרות לשינוי לפני שבאמת בדקנו אותה.
כי המטרה היא לא רק להתמודד טוב יותר עם החיים.